שמורות טבע בישראל
.JPG)
בישראל, שמורת טבע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו ולפגוע במאזן השורר ביניהם. שמורת טבע מיועדת בעיקר לשמור על מצב קיים, של צמחים, בעלי חיים ודומם, אשר נוצרו עקב האופי המיוחד של טבע המקום.
הרשות הממשלתית האחראית להכרזה, פיתוח ואחזקת שמורות הטבע בישראל היא רשות הטבע והגנים. עד סוף שנת 2009 הוכרזו בישראל 230 שמורות טבע. סה"כ נעשו 258 הכרזות, 28 הכרזות היו הרחבות לשמורות קיימות.
תהליך ההכרזה על שמורת טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע שחוקק בשנת 1963, מכריז שר הפנים על שמורת טבע, על פי הצעה של שר החקלאות. הצעת שר החקלאות מגיעה רק לאחר שניתן תוקף לתוכנית מתאימה על פי חוק התכנון והבנייה. לצורך כך, הצעה לשמורת טבע מוגשת לוועדה מקומית אשר ממליצה לוועדה מחוזית להפקיד את התכנית. לאחר אישור הוועדה המחוזית התכנית מופקדת להתנגדויות, ומתקיים דיון בוועדה המקומית לגבי מתן תוקן לתוכנית, תוך שהוועדה שומעת התנגדויות אם הן מוגשות. לאחר שהוועדה המקומית מאשרת תוכנית לשמורת טבע, התכנית מועברת לוועדה המחוזית אשר צריכה גם היא לאשר מתן תוקף לתוכנית[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המודעות לנושא שמירת הטבע קיימת עוד במקורות היהדות. למשל, בקהלת רבה, פרשה ז', פסקה י"ג נאמר:
- "ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".
חוקי שמירת הטבע הראשונים בארץ ישראל נחקקו בידי ממשלת המנדט הבריטי. ב־1924 פורסם חוק הציידים וב-1926 פקודת היערות. לשמורות יער הוכרזו כ-40 אתרים שהשתרעו על פני 700,000 דונם בקירוב. 18 מיני עצים הוכרזו כמוגנים ואסור היה לפי החוק לכורתם בלי רשות מפקיד היערות.
במסגרת החלוציות הציונית, הראשון שקרא לשמירת הטבע בארץ ישראל היה הבוטניקאי אלכסנדר איג. במאמרו "תוספת לידיעת הצמחייה בישראל" משנת 1926 כתב בין היתר: "על המתעניינים בטבע הארץ ובגורלה להתארגן לאגודה לשם שמירת הטבע בארץ, שאחד מתפקידיה הראשיים יהי לעמוד על המשמר בכל מה שנוגע לצמחיית הארץ".
בעקבות ייבוש החולה, בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, נרתמו חובבי טבע ואנשי מדע מתחומים שונים למאמץ משותף, על מנת להשאיר חלק מהסביבה הטבעית כפי שהייתה. בעקבות זאת הוקמה "החברה להגנת הטבע" כאגודה עות'מאנית שמטרתה קידום שמירת הטבע והנוף ב-1953 ביוזמתם של עזריה אלון ואמוץ זהבי, שהיו אז סטודנטים לזואולוגיה. בנוסף, החל משנת 1954 הוחל בהכנות להקמת שמורת החולה[2], שהייתה שמורת הטבע הראשונה בישראל[3]. החלטה על הקמת שמורת החולה נתקבלה בוועדה המחוזית של מחוז הצפון, ב-6 ביוני 1956. במאי 1956 הציג המדור להגנת הטבע בשיתוף עם אגף התכנון במשרד הפנים והחברה להגנת הטבע תוכנית להכרזה על 50 שמורות טבע בישראל[4][5].
ב־1955 חוקקה הכנסת את החוק להגנת חיית הבר[6], ועל ביצועו הופקד שר החקלאות. ב־1956 הוקם "המדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות שתפקידו היה אכיפת חוקי הצייד וחוקי שמירת טבע אחרים. ממדור זה צמחה לימים "רשות שמורות הטבע" שנוסדה ב־1964.
בשנת 1958 חוקק חוק עזר ראשון לשמירת טבע על ידי מועצה אזורית מנשה[7]. המאמצים להכרזה על שמורות טבע התקדמו בעצלתיים, בין השאר בגלל הצורך לתאם בין שלושה משרדי ממשלה שעסקו בנושא: משרד הפנים, "המדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות ומשרד התיירות[8].
בתחילת 1960 פורסם שיש בישראל ארבע שמורות מוגנות בחוק: שמורת החולה, שמורת חוף האלמוגים, שמורת טבע תל שמרון ושמורת עין נימפית[9]. בפברואר 1962 פורסם שהיו שלוש שמורות טבע מוכרות בישראל: שמורת החולה, שמורת חוף האלמוגים ושמורת חוף דור-הבונים[10].
בפברואר 1962 הוצגה תוכנית ל-85 שמורות טבע, 35 גדולות ועוד 50 קטנות[10]. באותה עת מונתה ועדה על ידי הקרן הקיימת ומשרד החקלאות אשר בחנה את כל ההצעות לשמורות טבע והציגה בתחילת 1963 רשימה של 93 שמורות־טבע על שטח כולל של כ-120 אלף דונם[11]. רשימה זאת אומצה על ידי רשות שמורות הטבע בפברואר 1964[12].
באוגוסט 1963 אושר בכנסת חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע[13], ובהתאם לחוק, בינואר 1964 החליטה הממשלה על הקמת רשות שמורות הטבע[14].
בספטמבר 1964 הוכרזו שתי שמורות הטבע הראשונות על פי החוק: שמורת החולה ושמורת איי חוף דור-מעגן מיכאל[15] וזמן קצר לאחר מכן הוכרז על שמורת חוף האלמוגים[16]. בתחילת 1966 הוכרז על שמורת הר מירון[17]. עד תחילת 1967 הגיע מספר שמורות הטבע הרשמיות ל-8[18]. בשנת 1967 הוכרזו עוד 12 שמורות, בהן מערת התאומים, מערת פער ושמורת נחל הבשור, והמספר הכולל של השמורות הגיע ל-25[19]. עד תחילת 1969 הגיע מספר שמורות הטבע ל-32[20] ובשנת 1969 הוכרז על עוד 18 שמורות[21][22]. באוגוסט 1970 הגיע מספר שמורות הטבע המוכרזות ל-56[23].
בשנת 1998, בהתאם לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, אוחדה הרשות עם רשות הגנים הלאומיים לגוף אחד - רשות הטבע והגנים האחראית על שמירת הטבע בישראל.
שמורות הטבע בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל 230 שמורות טבע מוכרזות, 157 באזור הצפון (174 הכרזות), 46 באזור המרכז (52 הכרזות), 20 באזור הדרום (23 הכרזות) ו-7 באזור אילת (9 הכרזות).
בספטמבר 2023 הוכרזה שמורת הטבע רמת מזר וחווארי הכיכר במועצה האזורית תמר בשטח כולל של כ-90 אלף דונם. השמורה גובלת בשמורת הטבע מדבר יהודה מדרום וממערב ובמלחת סדום מצפון-מזרח[24].
בין שמורות הטבע הבולטות בישראל נמנות:
- שמורת החולה - השמורה הראשונה שהוכרזה בישראל.
- שמורת עינות צוקים - על פי רשות הטבע והגנים, זו השמורה היבשתית הנמוכה ביותר בעולם[25], ובשטח השמורה נמצא נווה המדבר הנמוך ביותר בעולם.
- שמורת הר הנגב - שמורת הטבע הגדולה בישראל כששטחה המוכרז הוא מעל מיליון דונם.
- שמורת הר חרמון - שמורה מאושרת שעתידה להיות השמורה הצפונית והגבוהה בישראל. גובה חלק מפסגת הר החרמון שבתחומי ישראל היא 2,224 מטר (והיא המקום הגבוה ביותר בארץ).
- שמורת ים האלמוגים - שמורת הטבע הדרומית בישראל.
- שמורת הר מירון - נחשבת לשמורה הגדולה ביותר באזור צפון ומרכז ישראל. שטחה 90,596 דונם ומכילה בתוכה את פרסת הרי מירון ובה ההרים הגבוהים ביותר בגליל העליון.
- שמורת בריכת פסוטה - שמורת הטבע הקטנה בישראל, שלולית חורף בגודל 3.5 דונם בלבד ליד פסוטה.
- פארק הכרמל - רצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל. הפארק מהווה הפארק את אחד הרצפים הגדולים של שטחים פתוחים בחציה הצפוני של מדינת ישראל; והוא אף הוכר בידי ארגון אונסק"ו בתור שמורה ביוספרית.
- שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב - השמורה הימית הגדולה והצפונית בישראל.
בתחומי יהודה ושומרון הסמכות להכריז על שמורת טבע נתונה למפקד הצבאי, שהוא מפקד פיקוד המרכז, ובהתאם לסמכות זו הוכרזו בתחומי יהודה ושומרון תשע שמורות טבע[26].
שמורות הטבע הימיות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שמורות טבע ימיות בישראל
שמורת טבע ימית בישראל היא שטח ימי מוגן שהוכרז כחוק על מנת למנוע פגיעה בערכי הטבע המוכלים בו.
החי והצומח בשמורות הטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]החי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – החי בארץ ישראל
הצומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – צמחיית ארץ ישראל
בשמורות קיימים כ-2,420 מינים של צמחי בר, מספר הנחשב, ביחס לגודלה של ישראל, לעצום. עושר בוטני זה נובע ממיקומה של ישראל בצומת בין יבשתי וכארץ עם אזורי אקלים מגוונים וקיצונים. מאות של צמחים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה בגלל חוסר המודעות לשמירת הסביבה הרווח בישראל.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
-
שמורת חוף האלמוגים -
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
.JPG)
.jpg)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר רשות הטבע והגנים - כולל רשימה מלאה של השמורות ופרטים על המתקנים והביקור בהם.
- טבע ונופים בישראל - מאגר מידע מפורט על שמורות טבע, גנים לאומיים ואתרים לאומיים בישראל.
- רשימת גנים לאומיים ושמורות הטבע בישראל כולל תאריך הכרזה ושטח בדונם.
- חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, באתר של המשרד להגנת הסביבה
משה גלעד, דירוג שמורות הטבע והגנים הלאומיים לשנת 2020, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אברהם רותם, צמחיה וחיות נדירות נשמדות בשל סחבת, מעריב, 25 בפברואר 1970
- ^ הוחל בניצול הכבול מביצות החולה, הארץ, 12 בספטמבר 1954
- ^ רק בעמק החולה טופל בשמורת־טבע, למרחב, 15 בפברואר 1955
- ^ יוכרז על 50 שמורות טבע, הארץ, 27 במאי 1956
- ^ זאב שיף, 50 שמורות טבע בישראל, הארץ, 4 ביוני 1956
- ^ חוק להגנת חיית הבר, תשט״ו–1955, בספר החוקים הפתוח
- ^ פורסם חוק־עזר ראשון לפיקוח על שמורת טבע, חרות, 27 בפברואר 1958
- ^ הצורך בתיאום, הארץ, 3 בינואר 1960
- ^ נתן ריבון, אין חוק להגנת הטבע, הארץ, 24 בינואר 1960
- ^ 1 2 משרד החקלאות מתכנן 85 שמורות טבע וציד, הארץ, 7 בפברואר 1962
- ^ עזריה אלון, שמורות הטבע שלנו, למרחב, 22 במרץ 1963
עזריה אלון, שמורות הטבע בגליל, למרחב, 29 במרץ 1963
עזריה אלון, שמורות הטבע במרכז הארץ, למרחב, 5 באפריל 1963 - ^ אותרו 93 שמורות טבע, דבר, 2 בפברואר 1964
- ^ אושר חוק גנים לאומיים ושמורות טבע, הצופה, 8 באוגוסט 1963
- ^ מועצת גנים לאומיים, הַבֹּקֶר, 6 בינואר 1964
תוקם רשות לשמורות טבע, דבר, 26 בינואר 1964 - ^ שמורת החולה ואיי חוף־דור הוכרזו כשמורת־טבע, הצופה, 10 בספטמבר 1964
- ^ ביוטבתה תוקם שמורת טבע, הַבֹּקֶר, 16 באפריל 1965
- ^ גוש "הר מירון" בשטח של 400 אלף דונם - שמורת טבע, הצופה, 2 בפברואר 1966
- ^ שמונה שמורות טבע בארץ, למרחב, 10 בינואר 1967
- ^ שבוע ט"ו בשבט הוכרז "שבוע שמירת הטבע", דבר, 13 בפברואר 1968
- ^ שבוע שמירת הנוף והטבע ייערך בארץ - בסימן ט"ו בשבט, מעריב, 27 בינואר 1969
- ^ צבי אילן, ט"ו בשבט - חג שמורות הטבע, למרחב, 22 בינואר 1970
- ^ כאן מנויים 15 שמורות חדשות שהוכרזו בדצמבר 1969: נופים שאין להשחיתם, על המשמר, 9 ביוני 1970
- ^ 27 גנים לאומיים ו־56 שמורות כבר הוכרזו בישראל, דבר, 12 באוגוסט 1970
- ^ אילנה קוריאל, בשטח של כ-90 אלף דונם: שמורת טבע חדשה באזור ים המלח, באתר ynet, 1 באוקטובר 2023
- ^ שמורת טבע עיינות צוקים (עין פשחה) – רשות הטבע והגנים, באתר www.parks.org.il
- ^ צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון) (מס' 363), תש"ל-1969, באתר "נבו"
